בנם הבכור של יפעת לוטה ועופר. נולד ביום י"ב בשבט תשס"ד (4.2.2004) בתל אביב. אח גדול ליערה ולעמית.

עידו היה ילד חברותי שכולם חברים שלו, תמיד דאג לעזור לכולם ואף פעם לא התלונן, הייתה לו סבלנות אין סופית.

למד בבית ספר יסודי אלחריזי ובתיכון ליידי דייויס שבתל אביב. הוא היה תלמיד מצטיין, היה לו חשוב להשקיע בלימודים ותמיד הקפיד להשאיר זמן להיות עם החברים.

עידו מאוד אהב לשחק טניס, כדורסל וגם פינג פונג. נהג ללכת בסופי שבוע לים עם חברים וגם למרוצי מכוניות ותערוכות של מכוניות ישנות. הוא חלם שיום אחד הוא יהיה נהג במרוצי פורמולה 1.

לעידו הייתה מוטיבציה גבוה לשרת בקרבי, התאמן בתוכנית המסלול המכשירה לוחמים לשירות קרבי במשך שנתיים והתאמץ מאוד כדי להגיע למבחן הסיירות. למרות שהוא לא התקבל לסיירת הוא תמיד דאג להיות במאה אחוז שלו, בכל מקום ובכל מצב.

ב-15.8.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "צבר" של חטיבת "גבעתי".

שובץ להיות במחלקת אלון (המחלקה שאחראית לתפעול הנמ"ר – נגמ"ש מרכבה) בגבעתי והיה מפקד הנמ"ר. במהלך השירות עבר הסמכה להיות קלע וגם נהג סוואנה. וב-7 באוקטובר עבר הסמכה להפעלת מערכת ה"קטלן", המאפשרת שליטה על מקלעי הנמ"ר מתוך תא הלוחמים.

באחד המסעות בטירונות מפקד פלוגת צבר נתן לעידו תעודת מצטיין מסע. באותו מסע עידו לא היה בין הראשונים ואפילו התקשה, אבל ברגע שראה שאחד מחבריו מתקשה ישר בא לעזרתו. הרעות, האכפתיות, הצניעות, היושרה, החריצות, הרצינות והאדיבות - אלו תכונות המשקפות את עידו.

החברים שלו לצבא מספרים שעידו היה היחיד מכל הפלוגה שיכול לעשות כל כך הרבה משימות במקביל מבלי להתלונן, ותמיד עם חיוך על הפנים. למרות כל הקושי שום דבר לא עצר אותו מלהשיג את המטרות שלו ואפילו אם לא קיבל את התוצאה שהוא רוצה הוא אף פעם לא הוריד את הרגל מהגז, תמיד המשיך קדימה עם כל המוטיבציה להצליח.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל כל הנמצאים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

ב-7 באוקטובר עידו הוקפץ יחד עם כל הגדוד להילחם במחבלי חמאס. הגדוד היה אחראי לטיהור השטח וכל מחלקת אלון הייתה אחראית לדאוג לכל הנמרים בשביל התמרון הקרקעי. במשך שבועיים עסקו בהכנות לכניסה לעזה ובשיחה האחרונה איתו אמר לאימו "אמא אני מוכן למלחמה".

הוא נכנס לעזה, בעוז ובגבורה נלחם במשך חמישה ימים עד שמחבל ירה טיל RPG על הנמ"ר והרג אחד-עשר משנים-עשר הלוחמים שהיו בתוכו.

רב-טוראי עידו עובדיה נפל בקרב ביום ט"ז בחשוון תשפ"ד (31.10.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

כתבו בני המשפחה: "עידו תמיד היה האור של המשפחה, תמיד עשה מעל ומעבר למה שציפו. הוא היה דוגמה למופת ומישהו ללמוד ממנו".